בגס נ' קל שרותי נופש ותיירות בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לזימון עדה הגב' מרתה צדיק פרץ.

עדה זו נחוצה לתובעת כדי לבסס את טענתה המפורטת בכתב התביעה על פיה הנתבע מס' 2 פנה וביקש באופן אישי כי התובעת לא תועסק בחברת איילה נסיעות.

התובעת טוענת, כי עדה זו התבקשה לתת תצהיר וסירבה, ולכן עותרת להורות על זימונה לדיון ההוכחות בלא הגשת תצהיר מטעמה.

הנתבעים טענו, כי לא צורף תצהיר תומך לבקשה והטענה כי העדה סירבה לתת תצהיר לא נתמכה בתצהיר, ועוד נטען כי יש לאפשר לנתבעים להגיש את ראיותיהם רק לאחר שמיעת כל עדי התובעת, וזאת בהתאם לפסקי דין שהומצאו על ידם בתמיכה לטענותיהם, מה עולה לכאורה, כי על מנת שלא לפגוע בזכויות הנתבע, יש לאפשר לו להביא את ראיותיו רק לאחר שכל עדי התובע מסרו את גרסתם, אם בתצהיר ואם בעדות.

אכן ביהמ"ש העליון בעניין עא 4617/03 טמבור בע"מ נ' איתן אטיאס, ( פורסם בנבו), מפי כב' השופט ריבלין קבע באותו עניין, כי בהעדר נימוק בתצהיר, אין לשנות את סדר הבאת הראיות המהווה פגיעה בזכות דיונית, אולם מאז פס"ד זה, ניתנו מספר פסקי דין בביהמ"ש העליון, שבהם נקבע כי יש להעדיך את הדרך היעילה יותר לניהולו של התיק. ראה ברעא 3312/04אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה מפי כב' הנשיא גרוניס, (פורסם בנבו), וכך נקבע:

"לעתים אין העד שבעל הדין מבקש להעידו מסכים להגיש תצהיר. במקרים כאלה, ובהתאם לאמור בתקנה 168(ב) לתקנות, אין מנוס, כמובן, מלהמשיך וללכת בדרך המסורתית לפיה אף החקירה הראשית של אותו עד תישמע על דוכן העדים (ראו, רע"א 7685/97 רכאח נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (לא פורסם)). נשאלת השאלה כיצד ינהג בית המשפט בקדם המשפט עת שמתברר לו כי חלק מעדי התובע אינם מוכנים להקדים וליתן תצהיר? האם במצב זה יש לפתוח בשלב ההוכחות בלא שהנתבע חויב להגיש את תצהירי עדיו, או שמא יש לחייב את הנתבע להגיש התצהירים אף שגרסתם של כל עדי התובע טרם נפרסה? נראה, כי החלופה השנייה הינה זו העדיפה. הטעם לכך הוא שקשה יהיה לקדם את ההליך בגדר קדם המשפט כל עוד מונחים בפני בית המשפט אך תצהירים של עדי התובע (שאמנם אינם כל עדיו, שהרי עד או עדים מסוימים סירבו ליתן תצהיר). ...(אולם ראו, רע"א 4617/03 טמבור בע"מ נ' אטיאס (לא פורסם); רע"א 3247/04 מוסך ישראל טורס בע"מ נ' גדסי (לא פורסם)). יצוין, כי עשויים להיות מקרים בהם יהיה מקום לסטות מן האמור לעיל ולפטור את הנתבע מהגשת התצהירים מטעמו עד לשמיעת עדיו של התובע. כך למשל, מקום בו כל עדיו של התובע מסרבים להגיש תצהירים. מובן, כי מקרים אלו יהיו נדירים ויוצאי דופן. שלישית, משמונחים תצהירי העדים בפני בית המשפט בקדם המשפט, מוגשות לעיתים בקשות מבקשות שונות ובהן טענות באשר לאמור בתצהירים."

בענייננו, במסגרת התשובה לתשובה צורף תצהיר עו"ד ששוחח עם העדה ואשר הצהיר כי העדה מסרבת להגיש תצהיר מטעמה.

מאחר ובתיק קבועות שתי ישיבות הוכחות, הרי באיזון שבין היתרון שעשוי לצמוח לתובעת לעומת שמיעה יעילה של הדיון בצורה עניינית, כאשר אני בוחנת את הפלוגתא שביחס אליה העדה אמורה לתת עדות, והיא מה נאמר לה על ידי הנתבע 2, ומאחר ועדותה של העדה רלוונטית לדיון ולפלוגתא, אני מורה על זימונה, ואני סבורה כי אין להורות על דחיית מועד הגשת תצהירי הנתבעים.

יחד עם זאת, על מנת לאפשר לנתבעים להתכונן כדבעי לחקירת העדה, אני מורה כי זימונה יהא לדיון הראשון, לחקירה ראשית וכי לאחר מכן תוזמן לדיון השני לחקירה הנגדית, וזאת אם הנתבעים יסברו כי אינם יכולים לחוקרה על עדותה בדיון הראשון וכי עליה להתכונן לחקירה.

ב"כ התובעת יואיל להבהיר לעדה כי סירובה להגיש תצהיר עשוי להוביל לזימונה פעמיים לדיון פעם לחקירה הראשית ופעם לחקירה הנגדית.

עוד אאפשר לנתבעים להשלים בחקירה ראשית קצרה אם יבחרו בכך לשלם התייחסות לעדות העדה.

הזימון יבוצע במסירה אישית על ידי ב"כ התובעת.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: